איך אתה נוהג?/!
הצפיפות הכבדה בכבישי ישראל מפלגת את אוכלוסיית הנהגים לכמה סוגים (בעייתיים בעיקר ).
עם מי אתה נמנה ? מי ומה מוציא אותנו מהכלים כשאנו מאחורי ההגה?
סקירה על תרבות הנהיגה בישראל.
בכדי להבין את הנהגים והתנהגותם צריך להבין מה מניע אותם.
המניע העיקרי של כל הנהגים בפקק הוא - זמן.
כשהתנועה מתעכבת ,יעד הנסיעה מתעכב ,ועולה השאלה הגורלית האם נגיע כלל ליעדנו? או נאחר רחמנא ליצלן.
נמנה את הסוג הבעייתי של הנהגים:
1. “השייטים”
-
- מאפיינים: את השייט המצוי ניתן לזהות בנקל, הוא תקוע אתך בפקק ונמצא בנתיב הסמוך אליך. השייט מתקדם בתנועות שיוט בין הנתיבים(ומכאן כינויו) תוך הפשלת ידו השמאלית מחלון הנהג ומבקש באדיבות/חוצפה להשתחל לנתיב שלך (לעיתים מופיע בלוית בן זוג המבצע אותם פעולות מהחלון הימני של הרכב). מתמונת אוויר תנועתו נראית בצורת נחש.
יתרונות: השייט זוכה לעיתים לעבור את הרמזור שנייה לפני שהוא מתחלף.
חסרונות: לרוב תמצא אותו עומד בדיוק אתך ברמזור.
-
- מסכן את טור הרכבים בנתיב אליו מבקש לפנות בתאונת שרשרת, ואת הולכי הרגל בעקיפות מסוכנות לרבות במעברי חצייה.
- גורם להעלאת לחץ הדם שלו ושל הנהגים הסובבים אותו
- עובר על החוק :”לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או סיכון”
2. “הנדבקים”
-
- מאפיינים: הנדבקים הם סוג תוקפני ועיקש של נהגים. הנדבקים לא מכירים במושג “לוותר” והמילה “פראייר” גורמת לגופם חלחלה וצמרמורת. הנדבקים תמיד נמצאים דבוק לפגוש הרכב שלפניהם (כאילו הם מחוברים אליו בכוח מגנטי רב עוצמה).
הנדבק פועל לפי עיקרון אחד :אם הרכב שלפני עבר גם אני יעבור , בלי להתחשב בתמרורים/רמזורים ותנאי הדרך.
-יעבור בירוק – גם כשהצומת חסומה
- וגם בכתום/ אדום –אם התנאי ,שהרכב שלפניו עבר -מתקיים.
זוגיות: * באינטראקציה של הנדבקים עם השייטים, הנדבק לעולם לא יאפשר לשייט להיכנס לפניו גם במחיר תאונת טמבון – פגוש.
*שילוב של נדבק ונדבק יכול להסתיים בהתרסקות חזיתית -אם אחד מנסה לגנוב את הכתום/אדום ,ונדבק שני ממולו שועט קדימה בשנייה שרמזורו התחלף לירוק.
יתרונות: לעיתים הם חוסכים צומת או שתיים
חסרונות: לרוב יפסידו את זכותם בצומת הבאה שחסומה ע”י בני מינם.
-
- מסוכנים לעצמם ולסביבתם (ראה ערך זוגיות)
- קטליזטורים להעלאת לחץ דם
- עוברי חוק : “לא יכנס נוהג רכב לצומת, או למפגש מסילת ברזל , אלא אם ביכולתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם רמזור מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור”.
למניין הנהגים ה”לא בעייתיים” נמנה רק זן אחד (פחות שכיח) “הנהג המתורבת”:
-
- מאפיינים: נהג מסוג זה נוהג כאילו זה עתה נחת ממדינה נאורה באירופה, שומר על נתיב נסיעתו, אדיב לנהגים בסביבתו , פועל תמיד לפי שיקול דעת, ומחושב ביותר .
- חסרונות: אין.
- יתרונות: בטיחותי , רגוע , אולי לא תמיד מגיע בדיוק בזמן ליעדיו אך תמיד עם חיוך (מעולה להורדת לחץ דם).
אם הבעתי עד עתה נימה הומוריסטית אני חף ממנה כעת. בפקק אף אחד אינו מרוויח זמן , ואם יש איזשהו פתח לחיסכון בזמן בדוגמת הדרכים הנלוזות שציינתי לעיל הוא מתגמד לעומת ההרסניות הטמונה בחובו.
איך שאנו נוהגים = איך שאנו מתנהגים.
ההבדל היחידי בתור בקופ”ח לבין התור בכביש (להלן-פקק) הוא שבכביש אנו עומדים מאחורי הגה ויש לנו הרבה הרבה יותר אחריות .
(האם מישהו היה מעלה על דעתו לקפוץ מתור לתור ולהידחף בין הקשישות בתור לקופ”ח?)
בימים טרופים אלו די לנו שאנו עומדים בפני סכנות וגורמים חיצוניים המאיימים על חיינו.
כשנהרגו באסון הכרמל כל המדינה ,העיתונות והקשת הפוליטית זעקה וקמה על רגליה .
לעומת זאת כל יום נהרגים (בממוצע) יותר אנשים בתאונות דרכים (עד כה מתחילת השנה יש כ- 440 הרוגים ועוד אלפי פצועים) וכולם שותקים, למה? כי אין לנו את מי להאשים, רק את עצמנו.
מעגל הדמים הזה חייב להפסק , די לטבח בכבישים.
הפתרון כל כך פשוט, אין צורך בדיפלומטיה ,מו”מ או במלחמה כוללת.
פשוט תרבות , תרבות נהיגה בכביש – נהגו באדיבות, סובלנות וערנות, אם נשמור על החוקים הם ישמרו עלינו.
מוגש בחסות
טוב המרכז המתקדם ללימוד נהיגה